חריפות בשמן זית

רבים מצרכני שמן הזית בארץ (וגם בעולם) סולדים ואף נמנעים משימוש בשמני זית מרירים וחריפים.
הרתיעה משימוש בהם מובנת, ועל טעם וריח אין מה להתווכח, ובכל זאת, אנו רוצים לדבר אתכם הפעם על המרירות והחריפות שיש בחלק משמני הזית שלנו. אנחנו בטוחים שעד סוף הפוסט תלמדו להעריך אותם יותר.

• חריף? מה הוא אומר?
  ולמה הוא חריף בגרון ולא בחלל הפה והלשון, כמו בשאר המאכלים החריפים? ובכן, מקור החריפות הוא במרכיב מיוחד הנמצא בשמן זית ושמו “אולאוקנטאל” (OLEOCANTHAL). הוא מעורר תחושת חריפות בגרון, בניגוד לפלפל חריף או פלפל לבן/שחור שמעוררים תחושת צריבה בחלל הפה. 

אולאוקנטאל (OLEOCANTHAL) הוא חומר פלא ממש! 
המדהים שעד לפני שנים ספורות מעטים ידעו על קיומו ועוד יותר מעטים התעניינו בו.
מאז שהחל המחקר עליו, הולכות ומתרבות העדויות להיותו מרכיב בריאותי ממדרגה ראשונה – כזה שרק יכולנו לחלום עליו: למשל, הוא יודע לאתר חלבונים בגוף שנחוצים לצורך תהליכים סרטניים ולעצור את פעילותם.
הוא גם יודע למנוע מאנזימים מסוימים להתחיל תהליכים דלקתיים בגוף שלנו.
בהתחשב בכך שרוב המחלות שאנו מכירים, כולל למשל התקפי לב, מקורם בתהליכים דלקתיים בגוף – מדובר במרכיב עזר חשוב ביותר לבריאותנו.

גולת הכותרת של המחקר בשנים האחרונות מראה שלאולאוקנטאל יש יכולת לעצור התפתחות של אלצהיימר ואף לאפשר בניה מחודשת של השלד העצבי שנהרס בגלל המחלה (שזה אומר במילים אחרות – ריפוי!).
מחלת האלצהיימר פוגעת או תפגע בכ- 40% מתושבי כדור הארץ, ולשמן זית יש את היכולת לסייע במניעתה! 

החריפות של שמן הזית נוטה “להיעלם” במזון אותו אנו אוכלים, אך לא באמת.
אומנם תחושת הצריבה בגרון נעלמת כאשר אנו צורכים את שמן הזית ביחד עם אוכל אחר, אך החריפות תורמת להמשכיות התחושה בפה, לאפטר טייסט.
בעצם, החריפות תורמת להארכת תחושת הסיפוק שלנו מהמזון אותו אנו אוכלים ובכך הופכת את האוכל לטעים יותר!

לא נתווכח אם תמשיכו לצרוך שמני זית עדינים, אך חשוב לזכור: בשמן זית חריפות ומרירות = בריאות